הראל פיננסים מסחר וניירות ערך בע"מ נ' זמיר

החלטה

לפניי בקשתו של המבקש ליתן לו רשות להתגונן.

המשיבה מבקשת, כי המבקש ישלם לה את יתרת החוב שנותרה בחשבונו המתנהל אצלה, כתוצאה מנטילת אשראי.

בתצהיר הרשות להגן טוען המבקש, כי בתחילה הוא ביקש להשקיע מהונו העצמי. לטענתו, המשיבה העמידה לו אשראי בלא שביקש, כתוצאה מטעות שחזרה על עצמה. בשלב מסוים, הוא החליט לעשות שימוש במסגרת האשראי אף שזו לא הייתה כוונתו מלכתחילה. לדברי המבקש, כאשר נוצר הפסד בתיק ניירות הערך שניהל המבקש אצל המשיבה, דרשה זו במפתיע וללא כל התראה, כי המבקש יפרע באופן מיידי וללא כל שהות את סכום האשראי שהועמד בחשבונו. הוא טען, כי המשיבה דרשה שהוא ישלם לא רק את סכומי החוב שנוצרו בשל ירידת ערך ניירות הערך אלא את כל סכום האשראי שהועמד לו - דבר שהעמיד בסיכון את כל השקעותיו. המבקש ביקש שהמשיבה תיתן לו שהות סבירה לביצוע האמור, אולם זו סירבה לכך, ובאופן חד צדדי - מימשה את השקעותיו. לטענתו של המבקש, פעולה זו גרמה לו לנזק שעלה על הסכום המבוקש.

עוד טוען המבקש, כי האשראי שהמשיבה העמידה לו בחשבונו לא מבוסס על הסכם בכתב וכי לא ברורה יתרת החוב וממה היא נובעת, שכן המשיבה צירפה לכתב התביעה דו"ח יתרות בלבד.

בדיון שהתקיים לפניי נחקר המבקש על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות להגן ובתצהיר, וכן לאחר ששמעתי את חקירת המבקש ואת סיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את בקשת הרשות להגן.

אין מקום לטענת המבקש, כי האשראי הועמד לו בטעות. המבקש הודה - הן בתצהירו והן בדיון - כי הוא בחר להשתמש באשראי שהעמידה לו המשיבה פעם אחר פעם. מכאן שאין עוד מקום לטענתו בעניין זה. הנתבע אף הודה למעשה, כי יתרת חובו בחשבון נבעה מעצם מתן האשראי ומכירת תיק ניירות הערך בהפסד, אף, כי מכירה זו בוצעה על ידי המשיבה.

יש לציין, כי במהלך חקירתו, הודה הנתבע שהוא חתם על המסמכים שצורפו לכתב התביעה ושעולה מהם בבירור, כי הוא חתם על בקשה להעמדת אשראי, אף, כי תנאי האשראי לא פורטו.

המבקש טען, כי פעולתה של המשיבה גרמה לו נזק, אולם הוא לא פירט מהו סכום הנזק ולא צירף תחשיב מתאים. לכן, טענתו לעניין זה הינה סתמית. לו בית המשפט היה מקבל אותה, לא יכול היה לקבוע מהי יתרת החובה או הזכות שנותרה בחשבונו בעקבות פעולתה הנפסדת, כטענתו, של המשיבה.

אינני מקבל גם את המבקש, כי המשיבה לא צירפה מסמכים שניתן ללמוד מהם כיצד הגיעה ליתרת החוב. המבקש יכול היה לעתור לקבל את המסמכים הנדרשים מהמשיבה.

לאור כל האמור לעיל, בקשת הרשות להגן נדחית. יובהר, כי אין באמור לעיל כדי למנוע מהמבקש מלהגיש תביעה כספית נגד המשיבה בגין נזקיו, ככל שהוא סבור שאלה נגרמו לו עקב התנהלותה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט

פסק דין

לאור החלטתי דלעיל, הדוחה את בקשת הרשות להגן שהגיש המבקש, ניתן בזה פס"ד על יסוד כתב התביעה. המשיבה תגיש פסיקתא לחתימתי.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט

הוקלד על ידי: יניב הלפרין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: